רוכמן לייב /// סופר בשפת היידיש /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1918 – 1978 /// גיל
כותב/ת הערך: גרינוולד רועי
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
ז'אנרים אופייניים
תחומי יצירה
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00
סופר בשפת היידיש
נולד בעיר מינסק-מזובייצק, פולין. התייתם מאביו בהיותו בן חמש. בנעוריו התחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב באוטבוצק. מאוחר יותר למד לימודי קודש וחול בישיבת "עמודי תורה" בוורשה, וקיבל סמיכה לרבנות בגיל שש-עשרה. כעבור כשנה עזב את מצוות הדת והחל לפרסם רשימות בעיתונות היהודית בוורשה. ב-1936 הצטרף למערכת העיתון היידי "ווארשאווער ראַדיאָ". עם פלישת הגרמנים שב עם רעייתו לעיר הולדתו. לאחר חיסול הגטו באוגוסט 1942 נשלחו למחנה עבודה. הם הצליחו להימלט מהמחנה ולמצוא מסתור בבית איכרים בכפר.
יומן שכתב במשך שנתיים שבהן שהה במסתור, ועיבד מאוחר יותר, ראה אור בספרו "און אין דיין בלוט זאָלסטו לעבן" ב-1949 בפריז. תרגומו העברי של הספר, "בדמייך חיי", הופיע ב-1961. על היומן כתב המבקר שלמה גרודזינסקי (1961): "הוא מספר על עולם שהיה ליער-בראשית, על בני אדם שהיו לחיות-טרף. אולם מידותיו של המספר מידות אדם הן, המידות שהאדם רכש לו תוך כדי תהליך ההאנשה הארוך הלא-רצוף והבלתי-יציב: ההבחנה, הדיוק, השהיית המשפט, ההודיה באי-הידיעה, הצדק. זוהי אמנותו של ספר-עדות זה".
בתום המלחמה שהה כמה חודשים בלודז', שם עבד במערכת העיתון היידי "דאָס" "נייע לעבן". ב-1945 יצא לשווייץ כדי להחלים ממחלת השחפת שבה לקה בימי המלחמה. ב-1950 עלה לישראל, התיישב בירושלים ועבד במדור ליידיש ב"קול ישראל" ובשידורי "קול ישראל לגולה". כמו כן כתב לעיתונים שונים ביידיש, ובהם "פארווערטס" היוצא לאור בניו יורק. ביתו בירושלים נעשה לבית ועד לסופרים ואנשי רוח. בין באיו היו ש"י עגנון, חיים גראדה, גרשום שלום ודב סדן.
ב-1968 פירסם רוכמן את ספרו הגדול "מיט בלינדע טריט איבער דער ערד". בספר זה ראה את עיקר יצירתו. התרגום העברי, "בצעדים סומים על פני האדמה", ראה אור ב-1976. ברומן ניתן ביטוי רב-אנפין לחורבנה של יהדות אירופה כפי שהוא משתקף בתודעת המספר, התועה בדרכיה של אירופה במוצאי מלחמת העולם השנייה. הרומן כתוב במתכונת כמו מוזיקלית המערבת צורות, נושאים וקולות שונים: יש בו מזיגה של מציאות והזיה, תיאור ריאליסטי של שארית הפלֵטה באירופה לצד יסודות פנטסטיים והרהורים תיאולוגיים והיסטוריוסופיים. חלקים ברומן כתובים בגוף ראשון ואחרים בגוף שלישי. המספר ברומן מצוי בתנועה מתמדת על פני מרחב היסטורי וגיאוגרפי. הוא נפתח בשיבת המספר לעיר הולדתו בפולין, שם היהודים היחידים שהוא מוצא הם המתים בבית העלמין. כאן מתחיל מסעו של המספר בין עולם המתים לארץ החיים. אל מול תודעת המוות עומדת ברומן הארוטיקה כביטוים של כוחות החיים והפריון. אל מול תפישה היסטורית של השואה כאירוע שנשלם, העמיד רוכמן יצירה המטשטשת את הגבולות שבין עבר להווה ובין המתים לחיים. כדברי הסופר אהרן אפלפלד (1979), שעמד עמו ביחסי קרבה וראה בו מורה דרך, "אופק-ראייתו יהודי היה, בלא שיירי אידאולוגיות ואמונות זרות. גם הוא עסק בעבר, והרבה עסק, אלא שלא ראה בו אחרית, אלא המשך, שיש לו שורש קדמון ושמיים מעל".
הספר "דרכי אירופה אבלות", המביא שיחות עם רוכמן ו"דבר"ים שכתב, התפרסם ב-1976. ימים אחדים לפני מותו ב-1978 ראה אור בישראל ספרו "דער מבול" (המבול). תרגומו העברי של הספר, המכנס סיפורים קצרים שכתב במרוצת השנים, ראה אור ב-1988. הסיפור שנתן לקובץ את שמו הוא יצירת שירה בפרוזה המתארת את המבול המופיע ומכסה את פני האדמה. בסיפורים אחרים, "היפיס בירושלים" ו"במעגל", קמים צללים מן העבר ומכסים את המראות הנשקפים לעיני המספר ברחובות ירושלים.
אפלפלד אהרן. "ידיד נפש". "מסות בגוף ראשון". ירושלים: הספריה הציונית. 1979. 79-87; גרודזינסקי, שלמה. "'"בדמייך חיי"' ללייב רוכמאן". "דבר". 17.11.1961; קשת, ישורון. "על לייב רוכמן". "מאזניים" ל"א (1). 1970. 65-57.
רועי גרינוולד
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
און אין דיין בלוט זאָלסטו לעבן, בדמייך חיי, בצעדים סומים על פני האדמה, דאָס, דער מבול, דרכי אירופה אבלות, ווארשאווער ראַדיאָ, מיט בלינדע טריט איבער דער ערד, נייע לעבן, פארווערטסמידע כללי
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.