משורר, סופר, עורך
נולד בעיר ביסטריצה בטרנסילבניה, רומניה. עלה לארץ ב-1964. בוגר תיכון "מקיף א"' בבאר שבע. למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון. עבד במרכז ההסברה (1986-1976) כעורך פרסומים ומפיק ראשי. מ-1987 עובד במשרד החינוך במגוון תפקידים. משמש כסגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים מ-2007. כמו כן חבר באקו"ם, במועצה לתרבות ולאמנות בשכונות, בדירקטוריון של קרן גולדברג ובהנהלת הפדרציה לכתבי העת של האיחוד האירופי, ועוד.
ערך, כתב והפיק מאות חוברות, כרזות וספרים מטעם מרכז ההסברה ומשרד החינוך. הפיק את "לקסיקון הסופרים העברים בהווה" (2006) ואת "הלקסיקון ההיסטורי" מטעם אגודת הסופרים (2009). ערך ספרי שירה וכתבי עת, ובהם "גלים 7", "אגמילון" ו"כתמי מילים".
שירים וסיפורים פרי עטו ותרגומיו מן השירה הרומנית פורסמו במוספי הספרות ובכתבי עת. מספריו: "קמטים" (מ' פאלק, 1990); "קומתיים" (1992); "קולבים" (1995); "סכין מרוחה בדבש" (1997); "בין אבני הנפש (2000); שבעה ימים של זעם (2005). מבחר משיריו ראה אור בכמה שפות, וב-2008 יצאה לאור מהדורה של אחד-עשר תרגומים לשירו "השבת הכבוד האבוד של מאו". זכה במענק קרן עמו"ס (קרן בית הנשיא, 2005) ובפרס "מולדת המשוררים" לזכרו של פאול צלאן על כלל יצירתו, רומניה, 2008".
שירתו וכן הפרוזה שלו מתאפיינות בגיוון רב הן מבחינת התכנים והן מבחינת דרכי ההבעה. ניכרים בהן נימים של אירוניה כבושה, ביקורת וציניות לצד חמלה אנושית והכרה בניסיונות ההישרדות של האדם המודרני בעולם ההולך ומשתנה לנגד עיניו בקצב רצחני. ב"מסעותיו של פגסוס" (2007) האלים והשדים משוטטים בין שורות השירים ואורגים מיתולוגיה חדשה המשלבת דמויות יווניות, רומאיות ויהודיות. בספר הפרוזה "הציידים החדשים: עשרה סיפורי פרוזאק" (2008) מתוארות אהבות בלתי אפשריות של דור עכשווי של בודדים, גברים ונשים, שעל אף אומללותם האפרורית הם מנסים למצוא מפלט ומשמעות.
ספרו האחרון עד כה הוא ספר השירה קצב של מילים (2018).

דליס. "רוכסנים של סתיו". "מאזניים" פ"א (2). פברואר 2008. 56; אברהם-איתן, חלי. "ראיון עם מנחם מ' פאלק". "שבילים" 2. 2008. 93-89.

אביב עקרוני