משורר ועורך
נולד, גדל והתחנך בתל אביב. למד בתיכון "עירוני א"'. בוגר החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב (2008-2003) ולומד במסלול ישיר לתואר דוקטור (הנושא: ידע אוצרותי) באוניברסיטת לונדון, בבית הספר לתרבויות העולם של קולג' גולדסמית (מ-2008). כתב בעיתון "גלובס" ואצר תערוכות. מאז 2012 הוא המנהל והאוצר הראשי של מערך המוזיאונים העירוני בת ים.
ממייסדי "האקדמיה החופשית" (1999), גוף רב-תחומי העוסק בשירה, באמנות, בקולנוע ובפוליטיקה. ממייסדי קבוצת הבמאים "בבון" (2000). ייסד וערך (עם רועי צ'יקי ארד) את כתב העת "מעין" ואת כתב העת לקולנוע "מערבון" (שניהם ב-2005). ערך (עם אחרים) את "אדומה": אנתולוגיית שירה מעמדית" (2007). פירסם בחוברות "מעין" תרגומים לשירי המוזיקאים דניאל ג'ונסטון, וודי גאתרי ואדם גרין וב"אדומה" שיר של פיט סיגר.
יוצר פוסט-מודרניסטי בין-תחומי. ספרו, שהוא למעשה פרסומו הראשון, "אזרחים לאומיים", מאמרים" (שדוריאן, 1998), יצא בצילום זירוקס והוא בן חמישה עמודים. זו פואמה פרודית הכוללת כותרות מאמרים בלבד, שעוסקות בפואטיקה, באסתטיקה ובפוליטיקה בהקשרים של תרבות גבוהה ופופולרית. הפרודיה מתייחסת הן לשעמום האקדמי והן להרגלי קריאה שטחיים, שהם שחזור של קריאה מהירה בעיתונים באמצעות כותרות בלבד, הדומה לקריאת שלטי רחוב, מודעות וכדומה.
ספרו השני, "אזרחים לאומיים" (2001), כולל שירים פרודיים, הומוריסטיים וקצרים, למשל שירו נטול הכותרת: "הָיִיתִי בַּבִּנְיָן שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת/ וְרָאִיתִי לָהֶם אֶת הַמִּסְדְּרוֹן". זו שירה חתרנית, שמחקה אסטרטגיות של פרסום המאופיינות בקומפקטיות, בעשיית רושם, במשחקי לשון, בבהירות של המסר ובערמומיות – השיר מצחיק ורציני בו-זמנית.
יצירה שלישית, הנושאת אף היא את השם "אזרחים לאומיים", היא סרט שיצר (1999, 9 דקות), המקיים זיקות סגנוניות ותמטיות לספריו. בסרט קוראים משירי "אזרחים לאומיים", וזו הצהרה על הבין-תחומיות של האמנות בכלל ושל השירה בפרט. במסגרת פעילותו בקבוצת "בבון" יצר כמה סרטים: "הקיצונים" (2000), "המילים והדברים" (2004) ועוד.

גרבוז, יאיר. "נקדו את העולם/ בחיריקים שמחים". "הארץ" ספרים. 24.10.2001. 6; שבתאי, אהרן. "איך אפשר להישאר 'נסיך' בלי להתגלגל לאולמרט?". "הארץ" תרבות וספרות. 18.3.2005.

גלעד מאירי