מתרגם, משורר ומחזאי בשפה האנגלית
נולד בלונדון, אנגליה. בגיל שבע-עשרה החל לעבוד בהוצאת הספרים The Bodley Head, שלרוב הוציאה ספרים בעלי אופי שנוי במחלוקת ומיועדים לקהל קטן ומתוחכם. משנות העשרים לחייו, בעקבות קריאת האוטוביוגרפיה "מסה ומעש" מאת חיים ויצמן (1949), נמשך לציונות וראה עצמו כאחד החלוצים היהודים שעלו לפלשתינה. לאחר שירות בחיל האוויר של בריטניה ושנה בהדרכה חקלאית בסוסקס, עלה לישראל בגיל עשרים ושש. את שנתו הראשונה בארץ עשה בקיבוץ, אחר כך עבר לירושלים. עבד במשך שנים כעורך בעיתון "ג'רוזלם פוסט", כאשר היה עיתון ליברלי, ועזב את המערכת כאשר העיתון החל נוטה לימין הפוליטי.
החל לכתוב שירים בגיל שש-עשרה, אך רק כאשר עבר את גיל שלושים החל להרגיש שלם עם כתיבתו. היתה לו השפעה רבה על התיאטרון הישראלי. במחזות שכתב לאובייקטים, לצעצועים ולבובות העניק רוח חיים כמו לדמויות אנושיות.
ב-1964 ראה אור אוסף שירים שלו בשם Face of Stone Sun Press)). ב-1980 הופיע אוסף מלא בשםThe Punished Land . את שם הספר הסביר כ"שירים המדברים על ארץ יפה מדי עבור יושביה. לכן הם מענישים אותה בזדון – יהודים, נוצרים, מוסלמים. היא שורדת, חצויה, ובמחבוא. לפעמים מחזירה מלחמה. ייתכן שהיא גם מענישה".
ערך את האוסף המצליח הראשון של שירה ישראלית בתרגום, Fourteen Israeli Poets (1976). כמו כן תירגם לאנגלית את מחזהו של חנוך לוין "יעקובי ולידנטל" (1979). מאוחר יותר פירסם שני קובצי שירה נוספים (1984, 1990). כתיבתו שיועדה לתיאטרון ראתה אור באוסף הנקרא William the Wonder Kid (1997). הסופר סול בלו הביע את הערכתו בציטוט המופיע על גב הספר: "דניס סילק הוא משורר מהנה; טבעי לחלוטין, לגמרי עצמו… הוא סובב סביב הבלתי-ניתן לביטוי עד אשר נשבה בקסמיו". שיריו מצודדים בהומאניות וריאליזם ושפתו חדה, מינימליסטית וקולעת.
מחזותיו עשו שימוש בחפצים יומיומיים, אולם תפישתו אותם היתה מיוחדת. איש האמנות הדס עפרת (2008) כתב עליו: "הכתיבה שלו לתיאטרון היא פוסט-מודרנית; הפירוק (של האדם ושל החפץ) הוא נקודת המוצא: כל רגל של הכיסא היא ישות נפרדת. לראש אין יד שתעזור לו לנגב את דמעותיו". דרך המינימליזם הצליח ליצור חיבור קסום עם החוויות האינטימיות ביותר.
הוא לא זכה באף פרס, סבל שנים רבות מאלמוניות כמעט מוחלטת, אך השאיר אחריו מורשת של שירים ומחזות מהטובים שנכתבו בארץ במחצית השנייה של המאה העשרים.

בן-ישראל, מרית ורוני מוסנזון נלקן. "חפץ לב: יסודות תיאטרון הבובות האמנותי". ירושלים: כרמל. 2009. 236; מרגלית, אבישי. "דניס סילק". "חדרים" 8. 1989. 155-151; עפרת, הדס. "שיחות עם בובה: על תיאטרון בובות בן זמננו". תל אביב: סל תרבות ארצי. 2008. 90-88;
Bernard, Oliver. "Dennis Silk". The Independent Obituaries. 15.8.1998. 10.

נתנאלה אליאס