משורר ואמן
נולד בירושלים לאם ילידת ירושלים שאביה יליד צנעא, תימן, ואמה ילידת אורפה, ולאב יליד פולין שנמלט עם הוריו לאוקראינה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נתפש ונכלא במחנות עבודה בפולין ובגרמניה ועלה ארצה ב-1947 במסגרת "עליית הנוער". ילדותו עברה עליו במקומות רבים: אשקלון (עד 1957), בני ברק (עד 1962), פתח תקווה (עד 1968) והרצליה (עד 1969). בשנים 1972-1969 היה ילד חוץ בקיבוץ כפר המכבי. למד בבתי ספר במקומות מגוריו. שירת בחיל השריון ונלחם במלחמת יום הכיפורים. לאחר השחרור התגורר בפריז, וב-1976 חזר ארצה ולמד עיצוב גרפי ב"בצלאל". ב-1980 השתקע בתל אביב והתחיל לעבוד כמנהל אמנותי בחברות פרסום, ובראשית שנות התשעים פתח בקריירה של צלם ומעצב גרפי עצמאי, בעיקר של ספרים. קצת מאוחר יותר התחיל לפרסם שירה. הציג בשנות התשעים ארבע תערוכות יחיד של תצלומיו והשתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחוץ לארץ.
ב-1994 נבחרה פואמה בפרוזה שלו כאחד הסיפורים המומלצים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ". מאז פירסם שירים בבמות שונות, בעיקר בכתב העת "הליקון". ספר שיריו הראשון, "רמוז/ איך אתה/ אוהב/ להתחזר", ראה אור ב-1999 בהוצאת שופרא לספרות יפה. בעקבותיו הופיעו "י"ד שירים" (1999); "תמונת מחזור" (2003); "יא מוסטפה יא מוסטפה" (2004); "גילוי נאות (2008). השתתף כצלם בספר שיריה של ליאת קפלן זה זה (2000) ופירסם שני ספרי ילדים. ב-2009 יצא ספרו גוף שני רבים, ספר צילומים המלווה במסות מאת אריאל הירשפלד".
שירתו היא אמנם אוטוביוגרפית מובהקת ומרבה לעסוק בזיכרונות מילדותו ומנעוריו, ביחסיו עם אביו, במות אביו (בעיקר ב"י"ד שירים"), בחוויותיו הקשות ממלחמת יום הכיפורים (בעיקר ב"תמונת מחזור"), באהבה הומו-ארוטית ועוד, אבל מגמתה העיקרית היא לחרוג מגבולותיה הפרטיים של החוויה האוטוביוגרפית ולהעניק לה ממד כללי יותר, בעל אופי דתי, היסטורי או חברתי. לשם כך הוא מרבה להשתמש בלשון המקורות – התנ"ך, התפילה ושירת ימי הביניים – ובוחר צורות פיוטיות המשוות לשיריו אופי של טקסטים דתיים.
שיריו נוטים כמעט תמיד להלך על הגבול בין שירה לפרוזה, בין השאר בשל זיקתם לשירה המקראית. הרוב המכריע של שיריו מעוצב כפרוזה מנוקדת, לעתים קרובות תוך שימוש בלוכסנים, כמקובל במקאמות. לרוב אלה שירים סיפוריים מבחינה מבנית, עם לשון קטועה, קצובה ומועצמת. שתי המגמות הללו – הניסיון להעניק לאוטוביוגרפיה ממד דתי והמשחק המורכב בין שירה לפרוזה – מגיעות לשיאן בספרו גילוי נאות. סיפור חייו של המחבר מוצג בו בקטעים קצרים של פרוזה מנוקדת, חסכונית ומאופקת, ומצורפות להם הערות שוליים רבות שמקור השראתן העיקרי הוא, כמדומה, טקסטים דתיים שמצורפת להם פרשנות. הקריאה הרצופה בסיפור אמנם מופרעת, אך בה במידה גם מואצת ומועצמת על ידי הערות השוליים. הסיפורים הכלולים בהן הופכים את העלילה האוטוביוגרפית-משפחתית למוקד של עלילה רחבה, שהגורל היהודי במאה העשרים הוא גיבורה העיקרי. במקביל לניסיונותיו לשלב שירה ופרוזה, עסק בניסיונות דומים לשלב שירה וצילום (בספריו "י"ד שירים", זה זה ו"יא מוסטפה יא מוסטפה").
נפטר ב-2018.

הירשפלד, אריאל. "שירים כחרס הנשבר". "הארץ" תרבות וספרות. 18.6.1999. 14; קלדרון, נסים. "תוכנית מדויקת לבית שלא ייבנה". "מעריב" ספרות. 31.12.2004 .25; הירש, אלי. "טורבו". "ידיעות אחרונות" 7 לילות. 29.2.2008. 23.

אלי הירש