סופרת ומחזאית
נולדה בתל אביב ושם התחנכה. למדה פילוסופיה ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים. בנערותה תירגמה שירה וספרות מצרפתית ומאנגלית, והחלה לכתוב בשנות השלושים המאוחרות לחייה. כתבה תסריטים לטלוויזיה, מחזות, ספרי ילדים וכן פרוזה לנוער ולמבוגרים.
ספרה הראשון למבוגרים, "ניצן בשלגים", יצא לאור ב-1984 בהוצאת כתר. כתבה ספרים רבים נוספים לבני נוער, בהם "הפיצוץ ברחוב אהל"ן" (1986), שזכה להצלחה רבה והועלה כמחזה ב"תיאטרון הילדים והנוער"; ו"סמיר ויונתן" (1994), שזכה לציון לשבח מטעם "אונסקו", ועוד. כמו כן כתבה ספרי ילדים כגון "הלויתן ואני" (2008); "היפופוטמית על הגג" (2001). מהספרים למבוגרים שכתבה: "כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים" (1987); "לשחרר פיל" (2000); "עזים" (2011). ספריה זכו להערכה ותורגמו לשפות רבות.
מרבית ספריה ומחזותיה עוסקים בסוגיית "שני עמים על אותו חבל ארץ", כפי שהיא מכנה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כך הסיפור ""כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים"", הכלול בקובץ סיפורים בשם זה, מספר את סיפורו של עלי יאסין, סתת אבן ערבי מזדקן. עלי זה אינו, כפי שהיה מקובל בספרות הישראלית, סמל מיני או נציג הטבע הטהור מסיגים של תרבות מסואבת. עלי הוא בשר ודם המסתכל בתיעוב ובפחד בדמותו הנשקפת אליו במראה, אב חרד לעתידו ולכבודו של בנו מרואן, ששתקנותו וכניעותו נתפשות בתודעתו כהתגלמות של כבוד שנרמס. בדומה, ספר הנוער "הפיצוץ ברחוב אהל"ן" מספר את סיפור הזהות המורכבת של בת לאם יהודייה ואב ערבי. כך גם בספר הנוער "סמיר ויונתן" על כוכב מאדים שבמרכזו נער ערבי העובר ניתוח באותה עת עם בן גילו הישראלי ויחד הם בונים עולם נטול סכסוכים.
בכתיבתה נוגעת כרמי בנקודות הכואבות והמורכבות של המצב בארץ ונוקטת עמדה הומאנית, כמעט אוטופיסטית, המנסה לראות את האנושי בכל אדם, גם ברוצח ובמתעלל. היא עוסקת גם בסוגיות כגון משפחה, חברוּת, מיניות, נשיות ועוד.
זכתה בפרס ראש הממשלה ע״ש לוי אשכול ז״ל ב-1999, בפרס אשמן מטעם אקו״ם על ספרה "לשחרר פיל" וב-2015 זכתה בפרס רמת גן לספרות על ספרה לאן עפים סבאים.
ספרה האחרון עד כה הוא ספר הילדים איך השגתי לי סוס (2016).

אבישי, מרדכי. "נשים במוסד פסיכיאטרי". "מאזניים" ע"ח (4). 2004. 31; קרפל, דליה. "בלי מסכות: ראיון עם דניאלה כרמי". "הארץ" מוסף. 23.6.1995. 70-69.

אפרת גרבר-ארן