משורר, סופר, מתרגם ועורך
נולד בוורשה, פולין, וחי בילדותו חיי מצוקה קשים. למד ברשת החינוך העברית "חינוך", ובגיל צעיר הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". במסגרת זו נסע לעיר סלונים כדי להכשיר את עצמו לעבודה חקלאית. ב-1937 עלה לארץ ישראל. כעבור שנה הקים עם חבריו את קיבוץ אילון בגליל המערבי, ועשה בו כעשר שנים. ב-1947 נסע כשליח לפולין, להציל ילדים יהודים שנלקחו בשואה למנזרים נוצריים. ב-1948 עזב את קיבוצו ועבר לתל אביב. במשך שלושים ושתיים שנים היה עורך השבועון "משמר לילדים" ועסק בעבודה ספרותית ענפה למבוגרים ולילדים. זכה בפרס זאב לספרות ילדים (1975) על ספרו "בצלו של עץ הערמון" (1973).
עוד בהיותו בן שש-עשרה החל להתנסות בתרגום שירה ותירגם שירים של ביאליק לפולנית ושירים של יוליאן טובים לעברית, אבל עיקר כתיבתו היה בארץ. בשירה כתב את "שירים ופואמות" (ספרית פועלים, 1967). בשנותיו האחרונות כתב ספרים אוטוביוגרפיים על ילדותו בוורשה, על התבגרותו, על בית הספר היהודי שלמד בו ועל נסיעתו לפולין להצלת ילדים.
היה מתרגם פורה מפולנית ומיידיש. תרגומו הראשון מיידיש היה "להבות באפר", ספר עדות של הפרטיזנית רייזל (רוז'קה) קורצ'אק (1946), שאותו תירגם מכתב יד. כמו כן תירגם את "שירים ובלדות" מאת איציק מאנגר (1968); "אור מעמקי תהום" מאת ישעיהו שפיגל (עם א"ד שפיר ומבוא מאת דב סדן, 1969); ו"האשמורת השלישית", גם הוא מאת ישעיהו שפיגל (1976).
תרגומיו מפולנית רבים. בהם: "האינקוויזיטורים" מאת יז'י אנדז'ייבסקי (1961); "ים החיים" "והמוות" מאת אדולף רודניצקי (1964); "היום השמיני בשבוע" מאת מארק חלאסקו (1972); "אראס" "העיר הטובה" מאת אנדז'י שצ'יפיורסקי (1981); "ינושק" מאת סלבומיר לובינסקי (1984); "הגן" "המפליג למרחקים" מאת אידה פינק (סיפורים, עם דוד וינפלד, 2000).

מערכת הלקסיקון