משורר, מחזאי ופזמונאי
נולד בלודז', פולין, וגדל ברוסיה, לשם נדדה משפחתו בעקבות הפוגרומים והמלחמות. ב-1926, בהיותו נער, עלה ארצה ועבד בסלילת כבישים ובעבודות כפיים אחרות. במלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה היהודית והשתתף בלהקה הדרמטית שלה. היה מחלוצי הרדיו העברי המנדטורי "קול ירושלים". כתב מחזות שהועלו בתיאטרון והיה במאי של תיאטרון קהילתי. בשנות החמישים נסע עם משפחתו למקסיקו סיטי, שם לימד בבית ספר תיכון עברי והקים תיאטרון יהודי ועברי, שהעלה מחזות בבימויו. שנים רבות עבד במחלקת החינוך והתרבות של עיריית תל אביב, ובין השאר היה סגן מנהל המחלקה ולאחר מכן מנהל המדור לאמנות. בנוסף לפעילויות אלה תיעד מאות שיחות עם ראשוני תל אביב, ובכך היה מחלוצי ה"היסטוריה בעל פה". השיחות ראו אור בכרך הראשון בַּסדרה "חולמים בַּחולות", שזכה להדים חיוביים.
אחיו הבכור הוא המשורר אברהם חלפי, רעייתו היא המשוררת והפסלת מרים ברוך-חלפי ובתו היא המשוררת רחל חלפי. כתב שירים כבר בצעירותו, אך כמעט לא פירסם. בראשית שנות השבעים ראה אור ספרו הראשון, "איי הזהב" (שמר, 1971). כרך מקיף משיריו, "דרכים", יצא לאור ב-1991, ומהדורה חדשה הופיעה ב-2006. כמו כן כתב כמה ספרי ילדים.
בשנות הארבעים גילה את שיריו המלחין דוד זהבי, והלחין אחדים מהם. בהמשך הלחינו משיריו טובי המלחינים, ובהם סשה ארגוב, משה וילנסקי, נחום נרדי, עמנואל עמירן, נחום הימן, נורית הירש ועוד. את שיריו ביצעו והקליטו אסתר עופרים, שמעון ישראלי, אריק איינשטיין, "הדודאים", יהודית רביץ ואחרים. "אותו רקיע", אלבום משיריו המולחנים (2009), כולל הלחנות וביצועים חדשים. שירוֹ "סתיו", בהלחנתו של משה וילנסקי ובביצוע אסתר עופרים, זכה בפרס ראשון בפסטיבל צוֹפוט, פולין (1962). כעבור זמן-מה זכה שירו ""איי הזהב"", בהלחנתו של שמעון כהן ובביצוע עליזה עזיקרי, בפרס בפסטיבל ביוון. זכה בפרס אקו"ם לספרות (1989). על שירתו כתבה זיוה שמיר (1992): "…היופי העולה על גדותיו הוא רק צדם האחד של שירי שמשון חלפי. מן העבר השני משתרעות תהומות של טרגיות ושל אימה ושל פיכחון…"

חלפי, רחל. "אל תוך הוויה שגבולותיה רחבים: שירתו של שמשון חלפי". "דימוי" 17. 1999. 14-6; חלפי, שמשון. "בבית אבא, עם אחי אברהם (ליום השנה)". "מאזניים" ס"א (2). 1987. 21-18; סומק, רוני. "אמירות בפורטיסימו לא מדברות אלי: ריאיון עם שמשון חלפי". "ידיעות אחרונות" ספרות. 25.10.1991. 25; שמיר, זיוה. "תהום הפחד והפיכחון". "מעריב" ספרות. 19.6.1992. 5-4.

זיסי סתוי