משוררת, מתרגמת, עורכת וצלמת
נולדה, גדלה והתחנכה בירושלים. למדה "בתיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א. סמית". בוגרת בית הספר "קמרה אובסקורה" במגמת קולנוע וטלוויזיה ו"אייסיס ישראל" – המרכז לפסיכודרמה ושילוב אמנויות, במסלול ההכשרה לתרפיסטים בשילוב אמנויות. עבדה במקומון "העיר" כעיתונאית ובעלת טור בענייני תרבות וברשת "מעריב" ככותבת, כעורכת וכמבקרת ספרות. בנוסף, ערכה מדור לשירה מתורגמת בת זממנו ביריחון "קפל", ומוסף מיוחד על שירה עברית אותו גם תרגמה בירחון השירה האנגלי "The High Window". מנחה סדנאות כתיבה בארץ ובחו"ל.
פרסומה הספרותי הראשון היה ספר השירים "דבק מגע" (גוונים, 2001). שירתה עוסקת בעיקר בגוף האישה, במורכבותה של הזוגיות, בהגות ובחיפוש עצמי המאופיין בתיאורי בדידות. הפואטיקה שלה אירונית, רזה ונעה בין הלירי לאנטי-לירי, כמו בשיר קצר זה, ללא כותרת, המשלב שפת יומיום מחוספסת עם שפה פיגורטיבית מעודנת: "אַשְׁאִיל לְךָ תָּאֵי זִכָּרוֹן/ בְּאֹפֶן זְמַנִּי, אֲנִי מַדְגִּישָׁה./ הֵם בְּלוּיִים עַכְשָׁו/ וְסִיבוּב אֶצְלְךָ/ יַעֲשֶׂה לָהֶם טוֹב.// אֵיזֶה עוֹד דְּבָרִים,/ שְׁקוּפִים, כְּמוֹ דְּמָעוֹת,/ אֲנִי יְכוֹלָה לָתֵת?" ("אש כוחותי", 2007). חלק משיריה המוקדמים הם שירים קצרים ובעלי תבנית פואנטה, כעין מסרוני שירה דיגיטליים בהירים ותקשורתיים, כמו שיר חסר כותרת זה: "לֹא לִנְשֹׁם עָמֹק/ כְּדֵי לֹא לְהַגִּיעַ לַתַּחְתִּית" (שם). שירתה נובעת בעיקר מעולם פנימי, ולכן לרוב אינה עושה שימוש קונקרטי באזכורים מסוימים, באקטואליה ובצורות שירה סדורות.
ערכה את המהדורה העברית של "צירוף מקרים" (2000) מאת הסופרת קרול שילדס, תרגמה את הספר של המשורר האסטוני מטורה, "והקו הופך לצל" (2018), תירגמה מאנגלית לעברית שירים של דרה בארנט, פיונה סמפסון, מיכאל דקל, מרילין ברטונצ'יני, חסן ארקאק, נינה קוסמן, מוניקה אוספרונג, לואיס אונגר, ג'יאוונה אירוריו ולאורה גאראווגליה ועוד.
תרגמה מעברית לאנגלית שירים של יחזקאל נפשי, נורית זרחי, מאיה ויינברג, ראג'אא נטור, רחל מדר ועוד. ביימה וכתבה סרט קצר, "מילון למי שאין בו צורך" (1998), ועבודות וידיאו על פי שיריה בשיתוף עם האמן ריקרדו רויסטשר (2003). בנוסף, השתתפה בפרויקטים של צילום כדוגמת Nature of Isolation" (2020)" שהתחקה אחר הקשר בין אדם לסביבה בתקופת הקורונה.
עוד מספריה: "משתקפת כמו אושר" (2002), "אש כוחותיי" (2007), "עונות המוך" (2011), "תינוקות" (2014) ו"אורות נחיתה" (2017).
הוציאה מספר ספרי שירה באנגלית:
Living on a Blank Page" (2007)" במהדורתו השנייה (2008) כלל צילומים של המחברת, (2017) "Sideways Roots"
Promised Lands" (2020) ,"Lullaby" (2021)".
ספריה תורגמו לשפות רבות, וב-2019 הוציאה ספר רב שפתי של שירה "פתק" שתורגם ל-26 שפות. בנוסף, זכתה בתחרויות שירה באיטליה, וקיבלה מענק אומן מצטיין ממשרד התרבות והקליטה.

אדמון, תלמה. "שיר בשבוע"." "מעריב" ספרות. 29.10.2002; ברקוביץ', אילן. אני מאבדת שליטה על הדף. הארץ, תרבות וספרות, ט' בניסן תשס"ט, 3 באפריל 2009; גלעד, יובל. "מאחורי החיוך". "עתון 77" 355־356. יולי-אוגוסט 2011. 13-14; ויינברג, מאיה. טייסת שירה. עתון 77, דצמבר 2017-ינואר 2018; לויתן, עמוס. עלעולים. עתון 77, יוני-יולי 2016; מאירי, גלעד. "פופואטיקה", מקום לשירה, 2020

גלעד מאירי