חזרה לדף התוצאות

חבר חנן /// חוקר ועורך /// נולד בקריית מוצקין, ישראל /// 1953 /// גיל: 71
כותב/ת הערך: גרינוולד רועי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון GFDL צילום טל חבר

תחומי יצירה

עיון
עריכה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-02-01 00:00:00

חוקר ועורך
נולד בקריית מוצקין. למד בתיכון "בסמ"ת" בחיפה והוסמך כטכנאי אלקטרוניקה. בהיותו תלמיד תיכון פירסם מאמרים ב"שדמות", כתב עת של התנועה הקיבוצית, וב"קול העם", עיתונה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. שירת בצה"ל בתקופת מלחמת יום הכיפורים. ב-1975 החל את לימודי הספרות באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון ושני, וב-1984 קיבל תואר דוקטור. כתב את עבודת הדוקטור בהדרכת דן מירון. לאחר סיום הלימודים יצא להשתלמות של פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. לימד מ-1979 עד 1989 בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ובשנים 1989-2000 בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-2000 הצטרף כעמית מחקר ל"מכון ון-ליר" בירושלים. ב-2000 שב לאוניברסיטה העברית כפרופסור מן המניין. ב-2013 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת ייל.
חבר פעיל במסגרות פוליטיות שונות. הצטרף לתנועה "יש גבול" וב-1987 הקים עם עדי אופיר את "השנה 21". הוא ממייצגיה המובהקים של הביקורת הפוסט-ציונית במחקר האקדמי. עבודתו המחקרית מוקדשת בעיקרה לבחינה ביקורתית של ההיסטוריוגרפיה הציונית של הספרות העברית מן המאה התשע-עשרה ועד ימינו. מחקריו המאוחרים נותנים ביטוי לעמדתו כי סיפור-העל הציוני איננו יכול להבטיח עוד את לכידותה של הספרות הישראלית, והוא מפנה את מקומו לריבוי של מגמות דתיות, אתניות ומגדריות. במחקרים אלה, וגם במחקרים קודמים, חבר הוא אחד מהחוקרים שפתחו פתח לעיסוק בתחומי ידע ובאסכולות מחקר שיש להם מעמד מרכזי בהגות הספרותית. בין השאר, בלימודי מיעוטים (minority studies) ובפוסט-קולוניאליזם. זאת ועוד, בחיבוריו האקדמיים הרבים וכשותף ליוזמות אקדמיות, ספרותיות ופוליטיות מגוונות, וגם כמי שהציג את משנתו הסדורה במוסדות הוראה שונים, יש לחבר מקום בולט בין בני דורו בעיצוב השיח התרבותי-ספרותי-פוליטי בתקופתנו ובהכשרת דור חדש של חוקרי ספרות ותרבות.
בימי לימודיו באוניברסיטה פירסם חבר ספר ובו תיאור ביוגרפי וביבליוגרפיה מקיפה ליצירת אורי צבי גרינברג, שנלווה לתערוכה שנערכה בספרייה הלאומית במלאות שמונים שנה למשורר. מאז נעשתה שירתו של גרינברג למוקד חשוב במחקריו. הוא כינס וערך את מהדורת כל השירים של אברהם בן יצחק (1992) והקדיש לו את המונוגרפיה "פריחת הדומיה: שירת אברהם בן יצחק" (1993). ספרו "פייטנים ובריונים" (1994), שנכתב על יסוד עבודת הדוקטור שלו, מתאר את צמיחת השיר הפוליטי העברי בארץ ישראל. ספרו "בשבי האוטופיה" (1995) מתחקה אחר הדינמיקות הפואטיות שהפכו את תרבות השירה "הארץ"-ישראלית לזירה של עימותים סביב השאלה המשיחית, מראשית שנות העשרים ועד סוף שנות השלושים של המאה העשרים. ספרו "פתאום מראה המלחמה" (2001) עוסק בדרכה של השירה הניאו-סימבוליסטית ובתמורות שחלו בה בשנות הארבעים אל מול מלחמת העולם השנייה, השואה, ומאוחר יותר מלחמת העצמאות. בספרו "מולדת המוות יפה: אסתטיקה ופוליטיקה ביצירת אורי צבי גרינברג" (2004) הוא שב לעסוק ביצירתו של המשורר וביחס שבין עמדתו הפוליטית הרדיקלית לבין הפואטיקה שלו. בספרו "הסיפור והלאום" (2007) מציע חבר קריאות חדשות ביצירתם של סופרים קנוניים יותר ופחות מתוך ניסיון להצביע על רגעים בתולדותיה של הספרות העברית והישראלית החורגים מההיסטוריוגרפיה הנכתבת מתוך פרספקטיבה ציונית. עמדה ביקורתית זו היא גם נקודת המוצא של הספר "אל החוף המקווה" (2007), הבוחן את ייצוגי הים בספרות העברית. העיסוק בטריטוריה ובייצוגיה עומד גם במרכזו של הספר "מראשית: שלוש מסות על שירה עברית ילידית" (2008) העוסק בשירתם של אסתר ראב, חיים גורי ומשה דור.
חבר נדרש במחקריו לעוד שורה ארוכה של סופרים ומשוררים. בספר "בעיר ההרגה: ביקור מאוחר" (2005), שנכתב בשיתוף עם מיכאל גלוזמן ודן מירון, הוא מציע קריאה חדשה בפואמה של חיים נחמן ביאליק. רשימות שפירסם קובצו בספר "קורא שירה" (2005).
ייסד עם משה רון את סדרת הפרוזה "הכבשה השחורה". עם רון ערך גם את האנתולוגיה "ואין תיכלה לקרבות ולהרג: שירה פוליטית במלחמת לבנון" (1983). כמו כן ערך את הספר "אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958" (2010). חבר מלמד בייל עם מרצה פלסטיני קורס המבקש להבין במשותף את הספרות העברית-הישראלית והספרות הפלסטינית כחלק ממקשה אחת. בשנים האחרונות הוא מתמקד בספרות החסידית ובהקשר התרבותי והחברתי שבה היא נכתבה. בחירה זו היא גם הצהרה פוליטית המבטאת את רצונו להסתייג מן ההקשר הציוני של הספרות העברית ומחקרה.

בר-טל, יוסף. "עד כלות". "הארץ" תרבות וספרות. 5.11.2004. ה'2; גלוזמן, מיכאל. "אלימות ללא משמעות וללא תכלית". "הארץ" ספרים. 7.1.2002. 8, 13; הירשפלד, אריאל. "מתחת לשכבות הצדק". "הארץ" מוסף. 29.1.2010. 14; לחמן, לילך. "לשאלת הילידיות: זהות, היסטוריה והקול השירי". "מחקרי ירושלים בספרות עברית" 24. 2011. 249-252; משעני, דרור. "הקול האומר 'אני' בקולו של מישהו אחר". "הארץ" ספרים. 13.11.2004. 2-1; נוברשטרן, אברהם. "היש משיח לישראל?". "הארץ" ספרים. 5.6.1996. 14.
רועי גרינוולד

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אל החוף המקווה, אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958, בעיר ההרגה: ביקור מאוחר, בשבי האוטופיה, הסיפור והלאום, ואין תיכלה לקרבות ולהרג: שירה פוליטית במלחמת לבנון, מולדת המוות יפה: אסתטיקה ופוליטיקה ביצירת אורי צבי גרינברג, מראשית: שלוש מסות על שירה עברית ילידית, פייטנים ובריונים, פריחת הדומיה: שירת אברהם בן יצחק, פתאום מראה המלחמה, קול העם, קורא שירה, שדמות

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, מחקרי ירושלים בספרות עברית

תגיות חופשיות

היסטוריוגרפיה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חסידות, משיחיות, פוסט קולוניאליזם, שואה (נושא מחקר)

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות

בקשר ספרותי עם
אופיר עדי
מירון דן
רון משה

תומכים ו/או מורי דרך
מירון דן

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ארה"ב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
24 (1977)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

[contact-form-7 id="4" title="הצעת תיקון"]

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

נגישות