משורר וסופר
נולד ב-1924 בלבוב וגדל בגרמניה. ב-1933 עלה לארץ וגר בתל אביב. שירת כנוטר במסגרת המשטרה הבריטית ולאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים למתמטיקה ולפיזיקה. משנת 1961, כשסיים את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת לוס אנג'לס, ועד צאתו לגמלאות היה מרצה בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. החל משנות הארבעים מפרסם "שירים", סיפורים ומאמרי ביקורת.
ספר שיריו הראשון, "באבן הקשה", ראה אור ב-1972 בהוצאת עם עובד. לאחר מכן ראו אור ספרי השירה "תנועות ועיצורים" (1984); "עכשיו – אז: "שירים" (1998); ו"שירים" (2012), שמאגד את כל שיריו, כולל "שירים" שלא ראו אור לפני כן. ב-2009 פירסם ספר סיפורים בשם "אמיתות לכאורה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ספרו האחרון הוא "שירים" (2015).
כותב שירה לירית מורכבת המנהלת שיח עם אוצרות התרבות היהודית והאירופית, מהמקרא דרך המיתולוגיה הקלאסית ועד שירתו של רילקה. לשונו גבוהה והוא נצמד לצורות מסורתיות של משקל וחרוז. מזוהה עם הזרם הניאו-סימבוליסטי בשירה העברית הארץ-ישראלית.
תירגם סיפורים, מחזות ומסות מאנגלית, מצרפתית ומגרמנית, בין השאר: "המלך ג'והן – לפי שייקספיר" מאת פרידריך דירנמט, עבור התיאטרון הלאומי "הבימה" ב-1976; "הרכבת נהגה לדייק" מאת היינריך בל (1982); "פרויד ודורה" מאת זיגמונד פרויד ואחרים (1993). בשנים 1971-1972 ערך את "ירושלים: שנתון לדברי ספרות ואמנות" עם אריה ליפשיץ.
נפטר ב-2015.

בן-דוד, יערה. "גוש גדול של עצב". "עתון 77" 54-55. 1984. 74; חבר, חנן. "אורח בחיי שלי הייתי". "קורא שירה: רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית". תל אביב: קשב לשירה. 2005. 146-149.

ורד טוהר