משוררת וחוקרת ספרות
נולדה בקיבוץ עין החורש, בו היתה חברה עד 1988. בעלת תואר דוקטור בספרות עברית מטעם אוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראה בבתי ספר תיכוניים ושימשה כמרצה בכירה לספרות ומקרא במכללת "אורנים" ובמכללה האקדמית בית ברל. במקביל, עסקה בפיתוח תכניות לימודים בתכנית מופ"ת של משרד החינוך.
ב-1958 פורסם שירה הראשון בכתב העת "על המשמר". באותה השנה פרסמה סיפור ששמו "הרמזור" ב"הדים": לשאלות החברה הקיבוצית", ועליו זכתה בפרס ראשון בתחרות הסיפורים של מערכת "הדים". ב-1978, לאחר שנים שבהם שיריה פורסמו בכתבי עת ובעיתונות היומית, יצא לאור ספר שיריה הראשון "המופלא הרחוק" (ספרית פועלים). ב-1991 יצא לאור ספר שיריה השני "זמן היסמין". רבים משיריה עוסקים במרחב שבין הקונקרטי למופשט, שבו היא נוטעת דמות, זמן או נוף מסוים ונעה איתם לאורך השיר. ב-1982 זכתה בפרס אקו"ם ע"ש מ' זעירא.
מתחילת שנות השמונים מפרסמת מסות ומאמרים בכתבי עת לספרות ובעיתונים יומיים. כחוקרת שירה עסקה רבות בפואטיקה של שמעון הלקין ובפואטיקה של מרדכי גיאורגו לנגר, שאת כתביו אספה ובחנה בספרה "מעט צרי: כתבי מ' ג' לנגר ומחקר על שירתו" (1984).
בד בבד החלה לעסוק בתחום התפילה, הפיוט והמחשבה היהודית, וב-1996 יצא לאור ספרה "יצירות תשתית בתרבות העברית – הפיוט 'ונתנה תוקף'". ב-2000 ראה אור ספרה "על סידור התפילה". ב-2009 פורסם ספר ילדים פרי עטה "למה המלאכים עירומים?"

מיכל פלס