מתרגם, עורך ומו"ל
נולד בתל אביב להורים ממוצא אוסטרי שעלו ארצה ב-1929 והיו תלמידיו של אלפרד אדלר בווינה ומראשוני הפסיכולוגים הקליניים בארץ. למד בבית חינוך א"ד גורדון ולאחר מכן ב"תיכון חדש", והיה חניך בתנועת הנוער "העובד והלומד". שירת בנח"ל ככתב צבאי ב"במחנה נח"ל". אחרי השירות הצבאי השלים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ולימד מתמטיקה בבתי ספר תיכוניים. מפגש עם הסינולוג דונלד לסלי, במהלך לימודי המתמטיקה בירושלים, עורר בו עניין בסינית קלאסית ובפילוסופיה סינית, והוביל אותו ללימודים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, ולאחר מכן במחלקה לסינית באוניברסיטת לונדון. את תואר הדוקטור קיבל מאוניברסיטת לונדון (1973), ומאז ועד 1987 לימד פילוסופיה סינית ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל-אביב.
היכרותו עם הודו, שהחלה בסוף שנות השבעים, הפכה אותו לנוסע נלהב במדינה זו בפרט ובאסיה בכלל, ולאחד ממקדמיו המרכזיים של העניין בתרבויות המזרח הרחוק בארץ. עם הקמת המקומון "העיר" נעשה לאחד מכותביו הקבועים, ובמהלך השנים פרסם רשימות רבות בעיתונות ובכתבי העת כמבקר ספרים, מבקר קולנוע, מבקר אמנות, מבקר מסעדות וסופר מסעות. ערך מדור ספרות ב"העיר" (1988-1989) ואת "משא", המוסף לספרות של "דבר" (1980, 1990-1). כתב (עם יגאל צור) שני מדריכי תרבות לנוסעים למזרח הרחוק, "מדריך למטייל בהודו" (1990) ו"מדריך למטייל בסין" (1998).
במקביל לפעילויות אלו התפתח העיסוק המרכזי שלו, כמתרגם שירה, פרוזה ופילוסופיה, מסינית קלסית, מסינית חדשה, מאנגלית, מגרמנית ומצרפתית. שני ספרי התרגום הראשונים שלו הם "41 שירים סיניים" (1977), ו"ספר הדרך והסגולה" של לאו טסה (עם יואב אריאל, 1981). ב-1997 הקים עם רעייתו גבריאלה סילון וידידו יהונתן נדב את הוצאת הספרים חרגול, ומ-1998 ערך בהוצאת מפה את סדרת "מיתוסים", על מיתולוגיות מכל הזמנים והיבשות, שנכתבת על ידי חוקרים ישראלים. במסגרת הסדרה כתב את "המיתולוגיה הסינית" (2000).
תרומתו המשמעותית ביותר לספרות העברית היא תרגומיו מסינית קלסית, הן של המשוררים הסינים המרכזיים מאז המאה ה-6 לפנה"ס, והן של פילוסופים סינים עתיקים, דאואיסטים וקונפונציאניים. בתרגומיו עיצב סגנון עברי שורשי ומקורי, שיש בו מן הגיבוש הפיוטי החריף והחופש התחבירי המאפיין את הסינית הקלאסית, ובה בעת הוא מתאפיין בצלילות המ"דבר"ת לאוזן הישראלית. לתרגומי השירה והפילוסופיה הסינית נוספו תרגומים של פרוזה סינית קלאסית וחדשה, של פרוזה הודית-אנגלית, אמריקנית וצרפתית, ושל שירה אנגלית, גרמנית וצרפתית. כן פרסם כמה שירים וסיפורים מקוריים, שמהם ראוי לציון כליל ההייקו "הנא והמבושל" ("מאזניים", 1983, נ"ו, 2) הנאמן בה בעת לשני עקרונות צורניים חמורים: ספירת ההברות של השירה היפנית המסורתית, והשכלול של ז'אנר כליל הסונטות האירופי.
מתרגומיו: "ליה דזה" (1982); "המלומד והזונה", אנתולוגיה של סיפורים סיניים (1994); ה"דבר"ים מאת ז'ורז' פרק (1997); "108 שירים: מבחר מן הקלאסיקה הסינית" (2001); "שירי גרדום" מאת כריסטיאן מורגנשטרן (2003); "ידיד האדמה" מאת טי.סי. בויל (2004); "קורותיו של שו' סאן-גואן, סוחר דם" מאת יו' הווא (2007); "ספר הדאו" (עם יואב אריאל, 2007). כן ערך את האנתולוגיות ביקור בית: סיפורים הודים חדשים (1998), ו"דפי עשב", "כתבים על קנביס" (2003).

בהר, אלמוג. "הבט בו ולא ייראה, הקשב לו ולא יישמע, נסה לגעת בו ולא יושג". "הארץ" תרבות וספרות. 7.9.2007. 1; ישי, גד. "לקרוא כל מילה". "ידיעות אחרונות" ספרות. 8.3.2002. 27-28; פינס, יורי. "איטלקטואל סיני נהנה מיופיה של השקיעה". "מעריב" ספרות. 13.8.1999. 29; פת-שמיר, גליה. "ספרו של האיש שאיננו". "ידיעות אחרונות" ספרות. 3.8.2007. 26; צלקה, דן. "אנתולוגיה עברית ראשונה של שירה סינית". "סימניות: קטעים, מאמרים, מסות". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1987. 162-155.

אלי הירש