משורר ומסאי בשפה הרוסית
נולד במוסקבה. בילדותו היה מרותק שנים אחדות למיטת בית חולים בשל מחלה קשה והרבה בקריאה. למד במכון האקדמי לעובדי ספריות, התעמק בפילולוגיה, בפילוסופיה ובאמנויות, ובסוף שנות החמישים התקרב לחוג האוונגרדיסטים המוסקבאים. במקביל לניסיונותיו הראשונים בשירה, היה פעיל בתנועת ההתנגדות האזרחית בתקופת ההפשרה האנטי-סטליניסטית. באוגוסט 1961 נעצר עם צעירים נוספים על ידי שירותי הביטחון לאחר שקרא שירים ונאם בכיכר מיאקובסקי על הצורך בשינויים במדינה. הוא נידון לחמש שנות מחנות עבודה במורדוביה, ולאחר מכן נכלא לשנה נוספת בבית חולים לחולי נפש. כל אלה פגעו קשות בבריאותו הרופפת בלאו הכי. ב-1972, לאור איום של מאסר נוסף, עזב את רוסיה ועלה לישראל. הוא חי בדירה צנועה ביפו והתקיים מקצבת נכות.
מאז שנות השבעים מתפרסמים שיריו בכתבי עת שונים בישראל ובגולה הרוסית, והם נכנסו לכל האנתולוגיות החשובות של השירה הרוסית העכשווית. סגנונו אוונגרדי והוא ממשיך את המסורת הפוטוריסטית. ב-1986 ראה אור אוסף שיריו "זהרורי הגל" (מוריה) בהדפס פקסימילי של כתב ידו עם רישומיו המקוריים, שליוו תמיד את כתיבתו. בנוסף לשירים כתב מסות פיוטיות ופילוסופיות בנושאי תרבות שונים, שעולה מהן השקפת עולם מקורית וכן ארודיציה יוצאת דופן. מהידועות היא מסתו על האדריכלות בתל אביב. תירגם לרוסית משפות אירופיות שונות בצורה חופשית וכתב וריאציות ועיבודים לשירים קלאסיים.
רוב כתביו נשארו בכתבי יד, במחברות, שלאחר מותו הפתאומי הושלכו מדירתו לפח אשפה לא ידוע על ידי עובדי חברת "עמידר" אלמונים, כך שאלפי עמודים אבדו לעד. שיריו שראו אור בכתבי עת שונים נאספו ופורסמו בשלושה כרכים (סקופוס, 2001-2003).
ארבעה משיריו תורגמו לעברית על ידי עזרא זוסמן ופורסמו כתוספת למאמרו על המשורר. חמישה שירים בתרגום "סדנת המשוררים" ובתרגומה של גלי-דנה זינגר פורסמו באנתולוגיה "שיח משוררים" (1999). סדרת שיריו "פנטזיית רמברנדט", בתרגומה של גלי-דנה זינגר, פורסמה בכתב העת "נקודתיים" שנה אחר כך.

זוסמן, עזרא. "העולה מן המחתרת". "מעריב". 10.8.1975; זינגר, נקודא. "ארבע הבירות של השירה הרוסית בישראל". "נקודתיים". 5-6; חרומצ'נקו, יולי. "זה שירה? זה זבל (על אובדן ארכיונו של המשורר)". "הארץ" מוסף. 2.5.2001.

נקודא זינגר