הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך. בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.
נולד במוגדור (אסווירה), מרוקו. עלה ארצה ב-1970. למד הנדסה בטכניון, אך מאוחר יותר פנה ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטור שלו, שאותה כתב באוניברסיטה העברית בירושלים, עוסקת ב"תגובתו הדתית-יהודית של עמנואל לוינס לאליליות של מרטין היידגר". רואה עצמו קודם כול כאיש חינוך המקדיש עצמו למחקר, לתכנון ולהכשרת אנשי הוראה. בשנים 2008-2000 ניהל את היחידה למחקר ולפיתוח במחלקה לחינוך יהודי-ציוני של הסוכנות היהודית.
נולד בכפר מז'אב הסמוך לעיר סֶטאט, ליד קזבלנקה, במרוקו. שם השלים את לימודי הקודש אצל תלמידי חכמים ורבני המקום, שאותם התחיל במרקש. נחשב לאחד העילויים בדורו, עד כי ניבאו לו גדולות ונצורות, אך בשל מחלותיו ובעיקר משום שלקה בעיוורון ב-1949, נאלץ לוותר על שאיפתו להתמנות באחד הימים לרבנות.
נולד בעכו. למד בבית הספר הימי "מבואות ים" במכמורת ושירת בחיל הים. לאחר השירות הצבאי עבד בעבודות מזדמנות, ושנה אחת למד פילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים (1988). למד יוונית והחל לתרגם מן הספרות היוונית הקלאסית מחזות של גדולי המחזאים היוונים, מכתבי אפלטון וכן שירים מראשית השירה היוונית, כולל יצירות של משוררים ידועים כארכילוכוס וסימונידס. מחזותיו המתורגמים הועלו בתיאטרון "הקאמרי", ב"הבימה", ב"חאן", ב"אנסמבל הרצליה" וב"תיאטרון הלאומי היווני". בתרגומיו הוא מודע למגבלה היסודית של כל תרגום: חוסר האפשרות לשקף במדויק את המקור. לכן הוא מתמקד ביצירת יופי ואווירה, בבהירות מילולית ורעיונית ובזרימה טבעית של הטקסט. ניכר בתרגומיו שאין הוא מתרגם מילים כפשוטן, אלא מעצב אותן ביחס לסיטואציה הדרמטית שעל הבמה.
נולדה בעיר בולסלב שבחבל הסודטים, צ'כיה. אביה היה רב. ב-1936 השתקעה המשפחה בפראג. עלתה ארצה ללא הוריה, במסגרת "עליית הנוער" (1939), ולמדה עם קבוצת נערות בבית הספר החקלאי ע"ש חנה מייזל בנהלל. הוריה ומשפחתה נספו בשואה.
נולדה בפראג. עד כיבוש צ'כיה על ידי הנאצים סיימה עשר שנות לימוד. לאחר הכיבוש, ב-1942, גורשה לטרזין, לאושוויץ-בירקנאו ולברגן-בלזן. לאחר שובה לפראג ב-1945 עבדה כמתרגמת וב-1948 עלתה ארצה. בתום שירותה הצבאי עבדה כקופאית ולמדה באולפן לעברית. בשנים 1983-1951 עבדה כעיתונאית, תחילה בעיתון לעולים חדשים "אמר" ואחר כך ב"דבר" וב"דבר" השבוע, שם כתבה שנים רבות טור סאטירי אישי בשם "יהיה טוב", שכונס ב-1962 לספר בעל שם זהה ויצא בהוצאת יבנה. ב-1969 פורסם ספר ההומורסקות שלה, "חצי נחמה". "לפתע בלב המזרח" (1975) הוא ספר מסות על החיים בישראל בשנות השישים והשבעים. ב-1992 פורסם ספרה "מדריך לכתיבה עיתונאית". כתיבתה כעיתונאית וכמסאית מתאפיינת בהומור ובאופטימיות.
נולד בוורשה, למד בחדר ובישיבה. החל לפרסם בראשית שנות השלושים. חבר לחוגים קומוניסטיים והחל לכתוב שירה פרולטרית. ב-1932 הופיע בוורשה ספרו הראשון, "אין אומרו פון טעג" ("בסער הימים"). בשנים 1939-1937 שהה בפריז כמהגר בלתי חוקי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות, שם המשיך את פעילותו הספרותית. ב-1948 חזר לפולין והיה מהדמויות הבולטות בזירה של ספרות יידיש שם לאחר מלחמת העולם השנייה. ממפעליו: ערך את האנתולוגיה "דאָס ליד איז געבליבן" ("השיר נותר", ורשה, 1951), שבה התפרסמו לראשונה יצירות מן המחנות והגטאות של סופרי יידיש שנספו בשואה.
נולד בקראקוב, פולין. למד תורה ב"חדר" ובבית ספר תיכון "תחכמוני". בשנים 1935-1931 למד במכון ללימודי היהדות אצל פרופ' מאיר בלבן בוורשה, וחקר את תולדות היהודים בקראקוב. עם פרוץ המלחמה נלקח לגטו קראקוב, ומשם הועבר למחנות שונים, בהם מחנה פלאשוב, מחנה הריכוז אושוויץ והעיירה בריניץ, משם ניצל על ידי אוסקר שינדלר. ב-1949 עלה לארץ והיה למורה בבית ספר תיכון ברחובות.
נולד וגדל בשכונת התקווה בתל אביב. בבגרותו ניהל את המסעדה של משפחתו בשכונה. בשנים 1996-1993 למד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. לאחר כמה שנים של עיסוק בתיאטרון החליט לפנות לכתיבה, תחילה כתיבה עיתונאית. בשנים 2006-2004 פירסם טור שבועי בשם ""בסמטאות"" במקומון "העיר" (אסופה של הטורים הללו ראתה אור בספר "בסמטאות", 2008). כמו כן פירסם מאמרים וסיפורים קצרים במגזינים ובעיתונים.
נולד באוסטריה להורים ניצולי שואה ששרדו את אושוויץ. אביו היה בזונדר קומנדו ואיבד אישה. אמו, שאיבדה בעל, היתה במשך שנתיים מזכירתו של יוזף מנגלה, הרופא הידוע לשמצה. הוריו נישאו במחנה מעבר באוסטריה ושם הוא נולד. בגיל שנתיים עלה לארץ, גדל והתחנך בתל אביב, תחילה בשכונת שפירא ולאחר מכן בנחלת יצחק. ההורים ירדו מ"הארץ" לקנדה, ושם חיו עד סוף ימיהם. בוצ'ן למד בבית ספר תיכון "ויצ"ו תל אביב" אמנות שימושית וגרפיקה (1964-1960).
נולד במוסקבה. בילדותו היה מרותק שנים אחדות למיטת בית חולים בשל מחלה קשה והרבה בקריאה. למד במכון האקדמי לעובדי ספריות, התעמק בפילולוגיה, בפילוסופיה ובאמנויות, ובסוף שנות החמישים התקרב לחוג האוונגרדיסטים המוסקבאים. במקביל לניסיונותיו הראשונים בשירה, היה פעיל בתנועת ההתנגדות האזרחית בתקופת ההפשרה האנטי-סטליניסטית. באוגוסט 1961 נעצר עם צעירים נוספים על ידי שירותי הביטחון לאחר שקרא שירים ונאם בכיכר מיאקובסקי על הצורך בשינויים במדינה. הוא נידון לחמש שנות מחנות עבודה במורדוביה, ולאחר מכן נכלא לשנה נוספת בבית חולים לחולי נפש. כל אלה פגעו קשות בבריאותו הרופפת בלאו הכי. ב-1972, לאור איום של מאסר נוסף, עזב את רוסיה ועלה לישראל. הוא חי בדירה צנועה ביפו והתקיים מקצבת נכות.
