שוורץ יגאל /// חוקר ספרות ועורך /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. החל את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית בתל אביב וסיימם בתיכון "בליך" ברמת גן. לפני שירותו הצבאי שימש מדריך חבורות רחוב בנתיבות. מ-1976 למד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו עשה את שלושת תאריו (1980, 1983, 1989). עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת גרשון שקד, הוקדשה לאמנות הסיפור של אהרן ראובני. החל ללמד בחוג ב-1982, ומ-1998 עד 2000 עמד בראשו. ב-2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מ-2007 כפרופסור מן המניין). הוביל מהלך של שדרוג המחלקה והרחבתה, עמד בראשה שנים אחדות, וכן הקים ופיתח בצדה את "מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית", המקיים מפעלי מחקר ארוכי טווח ואוצר את ארכיוניהם של סופרים ישראליים בולטים מבני "דור המדינה". במסגרת המכון ייסד ב-2005 את סדרת הספרים "מסה קריטית" לחקר הספרות. כמו כן ערך את שני כתבי העת האקדמיים של המחלקה, "מכאן" ו-BGU Review. ב-2007 יזם את "לקסיקון "הקשרים" לסופרי ישראל", עמד בראש מועצת המערכת שלו וערך אותו בפועל. היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד (1990-1989) ופרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד (1994-1993) ובאוניברסיטה של מישיגן, אן-ארבור (2004-2003).
ראובני אהרן /// סופר /// נולד בפולטבה, אוקראינה /// 1886 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה פּוֹלטָבָה, אוקראינה, שהיתה מרכז של פעילות רוסית מהפכנית, השכלה יהודית ו"הגנה עצמית" בתקופת הפוגרומים. סבו מצד אביו היה מנוי על עיתונים עבריים וידע קרוא וכתוב ברוסית ובפולנית. אביו, צבי שימשלביץ, שהיה מראשוני "חובבי ציון" ופעיל באגודת "בני משה", ביקר בארץ פעמיים (1891, 1905). אחיו, יצחק בן-צבי, היה נשיאה השני של מדינת ישראל וחוקר קהילות ישראל במזרח. על השכלתו כתב ראובני: Reading – No schools"". בגיל שבע-עשרה, בקיץ 1904, יצא לאמריקה, עבד שנתיים בבתי חרושת בשיקגו, ובקיץ 1906 שב לפולטבה, מאוכזב על שהחמיץ את מהפכת 1905. רשמיו מאמריקה התפרסמו בשבועון "פועלי ציון" ברוסית בעריכת דב בר בורוכוב ויצחק בן-צבי. באותו קיץ נידון למאסר, ולאחר שנתיים לגירוש לצפון-סיביר עם אביו, משום שבביתם נמצא נשק להגנה עצמית (אחיו יצחק נידון לעבודת פרך, אך הצליח להימלט ולעלות לארץ). בסיביר עסק האב בסחר חליפין עם הטונגוסים המקומיים, וראובני חיבר מילון וספר דקדוק של השפה הטונגוסית, ובעזרתה הצליח לברוח ליפן, שם עבד כמתורגמן. ב-1910 הגיע לארץ ישראל דרך מנצ'וריה, שנחאי והאוקיינוס ההודי, בדרכון ארמני שהשיג ביפן, ובעזרתו הורשה להיכנס לארץ כתושב קבע (ליהודים הותרה כניסה רק לשלושה חודשים). הוא שוחרר משירות בצבא הטורקי תמורת תשלום (שהיה מקובל לגבי משכילים וזרים).
- 1
- מתוך 1.
- מציג 2 ערכים.
