משוררת, חוקרת שירה ותרבות לדינו
נולדה, גדלה והתחנכה בתל אביב להורים ילידי יוון. למדה בבית הספר היסודי ביאליק ובתיכון ערב. השתתפה במשך שנים רבות בתוכנית הרדיו ב"קול ישראל" בשפת הלדינו. חוקרת ספרות לדינו וכן את הפולקלור, התרבות והשואה של יהודי יוון במוסדות שונים בארץ ובספרד.
משוררת דו-לשונית, והישראלית הראשונה שכותבת שירה מודרנית בלדינו. שירה הראשון פורסם בעתון "אל טיימפו" שיצא לאור בישראל (1953). פירסמה חמישה-עשר ספרי שירה, והחל מספרה החמישי הדו-לשוני ("חצר חרוכה", 1988) יוצרת בעיקר בלדינו וספריה יוצאים בעיקר בספרד.
מוקדי שירתה הם הגעגוע ליפה ולקסום והחייאת תרבות הלדינו. שירתה עוסקת גם בנושאים האופייניים למסורת השירית הלירית, כמו טבע, אהבה, היחסים בין מציאות לחלום ועוד, וכן בנושאים המתקשרים לביוגרפיה האישית והתרבותית שלה: זהותה ומורשתה האתנית והמשפחתית היהודית-ספרדית. כך ב"אלגריקה" (1992); תודעת השואה (בעיקר ביחס לקהילת יוון), גירוש ספרד, הנופים והתרבויות של ספרד ושל יוון ב"חשופה" (1987); המיתולוגיה היוונית ושירת קוואפיס ב"מדרגות של חצות" (1995). לעתים מתייחסת שירתה גם לאקטואליה, למשל למלחמת לבנון ב"קלפים לבנים" (1983).
הפואטיקה שלה מאופיינת בלשון גבוהה, בפיגורטיביות ובאי-סדירות מבנית ומצלולית. עם השנים רוסנה העמדה הסנטימנטלית-נוסטלגית של שירתה המוקדמת ונעשתה מאופקת יותר, כמו בספרה הדו-לשוני "להעיר את השתיקה" (2003). תירגמה מספרדית את המשוררת הספרדייה אמפארו רואיז לוחאן ("גג" 18, 2008) ומלדינו את חלק הפרוזה במחזה המוזיקלי לפורים "אסתר" מאת שלמה ראובן (הוצג ב-1932 בסלוניקי). שיריה תורגמו לכמה שפות. היא מהמייסדות ומהעורכות של כתב העת לספרות בשפה הספרדית "אנטרילינאס" (2002-2006) וערכה את החוברת "לא נשכח" מס' 2 (1987) של ארגון ניצולי מחנות ההשמדה, העוסקת בשואת יהודי יוון.
כמו כן שיחקה בתיאטרון בלדינו (1965-1953) והפיקה סרטים תיעודיים בספרד על יהודי ספרד (בימוי וצילום: ג'ק מתתיהו, בנה). הזמרת סוזי הלחינה תקליטור המוקדש לשירי לדינו שלה: Aromas y memorias (2005).
כיהנה בתפקידים ציבוריים בתחומי הספרות: מזכ"ל התאחדות אגודות הסופרים; נשיאת כבוד של התאחדות הסופרים כותבי הספרדית בישראל; חברה באגודה הבינלאומית לביקורת וספרות בחסות אונסק"ו ועוד. זכתה בפרס המקסיקני הבינלאומי לספרות על שם פרננדו חינו (1995), בפרס לשירה "אטיניאו די חאין" מטעם העיר חאין באנדלוסיה, ספרד (1996), בפרס השירה של האקדמיה מזרח-מערב של קורטיאה דה ארג'ס, רומניה (2003), ועוד.

בן-שאול, משה. "הכיכר של מרגלית". "מאזניים" ע"ח (3). אפריל 2004. 34-33; חפץ, פביאנה. "כפילות לשונית". "ידיעות אחרונות" ספרות. 2.10.1992. 23-22; רפאל, שמואל. "נושא השואה בשירת לאדינו עכשווית: עיון בשירי מרגלית מתתיהו ואבנר פרץ". "אפיריון" 9. 1988. 64-60.

גלעד מאירי