שחרור ציפי /// משוררת, סופרת ועורכת /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1953 /// גיל: 71
ביוגרפיה
נולדה ברחובות. למדה בסמינר למורים בצפת, ספרות באוניברסיטת בר-אילן ותקשורת וטלוויזיה באולפני הרצליה. היתה חברת מועצת הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה (1998-1995), מנחה אירועי ספרות ועורכת הירחון "מאזניים" (עם דורית זילברמן בשנים 1997-1995, ומ-2008 לבדה). ערכה שתי אנתולוגיות: "אשה אוהבת" (1985), שירי אהבה של משוררות בנות זמננו; ו"נימפה בג'ינס" (1996) עם דורית זילברמן, סיפורי נשים של סופרות ישראליות, בהן שולמית הראבן, יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון, יהודית קציר ואחרות.
קליין אדלינה /// משוררת /// נולדה בקלוז', רומניה /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולדה בעיר קלוז', רומניה, להורים ניצולי שואה. ב-1958 עלתה ארצה עם בני משפחתה. גדלה בנהריה ובירושלים. מ-1973 עבדה במגוון תפקידים במשרד החינוך. למדה בחוג לתקשורת ובבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. את ספר שיריה הראשון, "הבעות", הוציאה ב-1980 (הוצאה עצמית). לאחר מכן ראו אור ספריה "בחלוף" (1983); "ארגזים" (1987); "ענני שקדיות" (1994); "עצי האקץ" (2003); "ריקוד הצרצר" (2009); "שמש חומות" (2009), שבו שיריה העבריים פורסמו לצד תרגומיהם לאנגלית. במרוצת השנים פורסמו שיריה בכתבי העת "פסיפס", "מבוע", "האומה", "מאסף ירושלים", "מאזניים", "בת קול" ועוד. שיריה תורגמו לאנגלית, לערבית, לרומנית ולרוסית וכונסו באנתולוגיות בינלאומיות. השתתפה בפורומים ובפסטיבלים בינלאומיים לשירה, וזכתה בהם בשורה של פרסים ואותות ציון. ב-2004 העלתה מופע יחיד, "שבילים משתלבים ברוח", שהוצג ברחבי הארץ.
פיאד' תופיק /// סופר, מתרגם ומחזאי בשפה הערבית /// נולד בכפר מקיבלה, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בכפר מקיבלה. סיים את לימודיו התיכוניים בנצרת. בעל תואר ראשון בתקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבד כעמיל מכס בנמל חיפה. נכלא בגין עברות ביטחוניות (1974-1969) ועזב את ישראל ב-1974, במסגרת הסכם חילופי אסירים עם מצרים. עבד במרכז ללימודים פלסטיניים בעיר ביירות עד 1982, אז עבר לתוניסיה, שבה הוא מתגורר עד היום. קיבל תעודה לעבודה בעיתונות ועבד בארגון הערבי לחינוך, תרבות ומדעים.
נגב אילת /// עיתונאית וביוגרפית /// נולדה בקיבוץ רביבים, ישראל /// 1951 /// גיל: 73
ביוגרפיה
הוריה היו ממקימי קיבוץ רביבים בנגב. אביה, פרופ' אברהם נגב, ארכיאולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, היה מומחה לתולדות הנבטים. אמה, רחל נגב, פירסמה שלושה קובצי שירה. התבגרה בירושלים. למדה באוניברסיטה העברית, סיימה תואר ראשון באנגלית ובתולדות האמנות, לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע, והשלימה תואר שני בתקשורת המונים (1982). ב-1984 השתתפה בקורס עורכי תוכניות ברדיו וערכה משדרים תיעודיים. ב-1986 החלה לכתוב בשבועון "כותרת ראשית" ובירחון "מוניטין", אחר כך ב"דבר השבוע". מ-1988 כתבת במוסף "7 ימים" של ""ידיעות אחרונות"". מ-2011 משמשת כמבקרת ספרות במוסף "ספרים" של עיתון ""הארץ"".
מושקוביץ-וייס אלה /// סופרת /// נולדה בראשון לציון, ישראל /// 1964 /// גיל: 60
ביוגרפיה
נולדה בראשון לציון. סיימה את לימודיה בתיכון "בליך" ברמת גן. בוגרת החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1991 סיימה את לימודי המוסמך בתקשורת המונים באוניברסיטת בוסטון בארצות הברית. נטשה קריירה בתחום הפרסום לטובת הכתיבה, וספרה הראשון, "לחווה לא הייתה אמא", קובץ סיפורים קצרים, התפרסם בהוצאת ידיעות ספרים ב-2004. הספר התקבל בשבחים ואף זכה בפרס הקרן על שם יצחק לייב ורחל גולדברג. ב-2006 פירסמה ספר נוסף, רומן עתידני, "גם אתה יכול", שעלילתו מתרחשת בישראל ב-2039, וכן ספר ילדים בשם "מי המציא את האהבה". שני רומנים נוספים פרי עטה הם "כתוב בים" (2009) ו"דברי הלילות" (2011). כתבה מחזה בשם "קפיצה", שהועלה כהצגה בתיאטרון "תמונע" (2009).
ליברמנש רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה תואר ראשון בפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, ולימודי תעודה בתקשורת ועיתונות באוניברסיטת בר-אילן. דוקטורנטית ללימודי מגדר בבר-אילן. ממקימות הוצאת סאגה. קובץ ראשון משיריה התפרסם בקונטרס לשירה "הִנֵה 6" (1995). העורך נתן זך ציין בדברי הפתיחה כי שירתה הבשלה משקפת "תמונת מצב של חיי אשה, תל-אביבית עד לשד עצמותיה […] חסרת אלוהים, רחמים עצמיים, חסד וחנינה". זוהי שירה אינטנסיבית, רבת-עוצמה ואותנטית, המתארת מצבי יסוד יומיומיים בחייה של אישה כמו "אגרוף בבטן". חומרים אלה מעסיקים אותה גם בשאר יצירתה. בקובץ הסיפורים "שפתיים בלונדיניות ושיער דובדבן" (1997) היא חושפת את הכמיהה לאהבה וזוגיות המוצגות כבלתי אפשריות. בכל אחד מהסיפורים מתקיימים מפגשים זוגיים שמובילים לפרֵדה, הטמונה בהם מראש. הסיפורים כתובים כקולאז' של דימויים אורבניים בעלי איכות קליפית-ניאונית המצטרפים לאמירה נוקבת ומשעשעת לפרקים על המציאות התל-אביבית. גם הרומן "חיים כמעט מתוקים" (2002) מתאר את החיים האורבניים המנוכרים. כאן הסגנון מרווח ואטי יותר, ורוחב היריעה איפשר לה לפרוש את חייהן של הדמויות בצורה מלאה ומתונה. ליברמנש מעצבת כאן דמויות שוליים לא מושכות, אפילו דוחות. אלה דמויות המדשדשות בשולי הקיום התל-אביבי הלכאורה צעיר, זוהר והייטקי. שתי הדמויות המרכזיות הן דמויות מזדקנות, נכות רגשית ולכודות בתסביכי מיניות, מה שמונע מהן כל אפשרות ליצירת קשר אינטימי.
