חוקר וסופר
נולד בחיפה. שירת בצה"ל ככתב צבאי, ועבד כעיתונאי בעיתון הציונים הכלליים "הבוקר". סיים לימודי תואר ראשון בלימודי עיתונות באוניברסיטת ניו יורק, ותואר דוקטור בספרות עברית בדרופסי קולג' בפילדלפיה (1967). לאחר סיום הדוקטורט לימד באוניברסיטאות רבות בישראל ובארצות הברית. מ-1985 עומד בראש התוכנית הבין-תחומית ללימודי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה באורלנדו. ב-2004 הופקד על הקתדרה ע"ש אייב וטֶס וייס. פלאי הוא חתן "פרס פרידמן" לתרבות עברית באמריקה לשנת 1991.
פרסומיו עוסקים ברובם בספרות ההשכלה העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. בנוסף פירסם שני רומנים, ספרי ילדים וספרי עיון שעוסקים בתרבות העברית באמריקה, בספרות שואה ובהוראת עברית כשפה זרה. במחקריו שהוקדשו לתנועת ההשכלה וספרותה ("משה מנדלסון: בכבלי מסורת", 1972; "במאבקי תמורה: עיונים בהשכלה העברית בגרמניה בשלהי המאה ה-י"ח", 1988, ועוד רבים) עלה בידיו להאיר בצורה משכנעת את תווי פניהם הרוחניים והפוליטיים של השחקנים הראשיים שפעלו בהשכלת ברלין בסוף המאה השמונה-עשרה. מחקריו על משה מנדלסון, נ"ה וייזל, יצחק סטאנוב, יצחק אייכל ושאול ברלין מהווים נדבך הכרחי להבנת המהפכה הרעיונית והפוליטית שחוללו המשכילים ומפתח להבנה מחודשת של החוויה הספרותית הייחודית המזומנת לקורא העברי בספרות ההשכלה.
במישור הרעיוני הדגיש פלאי את ניסיונם של יוצרים כווייזל ומנדלסון לתמרן בין המחויבות שלהם לתרבות היהודית לבין רצונם להיפתח אל התרבות הכללית ולהשתייך אליה. במישור הספרותי הוא האיר את האלמנטים הז'אנריים (למשל רומן המכתבים וספרות המסעות) המהווים, לטענתו, מפתח עקרוני להבנת יצירותיהם של מחברים כמו יצחק אייכל או שמואל רומינלי. פלאי משבח את ההישגים הפוליטיים והאסתטיים של סופרי והוגי תנועת ההשכלה, ומדגיש את חלקם החשוב בסלילת הדרך להתפתחותה של המודרניות היהודית. ב-2012 פירסם את הספר "עטרה ליושנה: המאבק ליצירת ספרות ההשכלה".

Elliot Rabin, "The Eternal Maskil [A Review of Moshe Pelli Books]", Prooftexts 2 (2003). pp. 228-241.

אמיר בנבג'י