חוקר ספרות
גדל והתחנך בברוקלין, ניו יורק. הוסמך לרבנות בסמינר היהודי תיאולוגי בניו יורק ב-1967. השלים את הלימודים לתואר דוקטור באוניברסיטת קולומביה, 1972. לימד באוניברסיטאות קורנל וקולומביה. אחר כך עבר להיברו יוניון קולג', ניו יורק, שם לימד עד שפרש כפרופסור מן המניין.
מחקריו המוקדמים הוקדשו לסופרים מרכזיים בני דורם של אחד העם ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ולהוגים רבים שהתפלמסו עם אחד העם. הקדיש מחקר מקיף למסאי ולעורך ש"י איש הורוביץ, שפעל אף הוא בתקופת התחייה.
החל משנות השמונים מיקד נאש את מחקריו בסופרים בני דור הפלמ"ח ובני דור המדינה. פירסם מאמרי מחקר וביקורת על ש"י עגנון, עמוס עוז, א"ב יהושע ואחרים. גילה עניין מיוחד בכתביו של הסופר אהרן מגד. מאמריו המקיפים על מגד מציעים תמונה מפורטת ורחבה של כתבי המחבר לכל אורך תקופת יצירתו. הוא מצייר תמונה זו באמצעות פרשנות טקסטואלית צמודה, העומדת על התמות ההיסטוריות והפוליטיות של הרומנים. במאמר משנת 1999 (Modern Judaism) הוא מתאר את המפגש החוזר של מגד עם הנצרות בשני רומנים, "העטלף" ו"דודאים מן הארץ הקדושה". במאמר נוסף (Modern Judaism, 2002) הוא מתאר את האנטי-גיבור בסיפורת של מגד בכלל, וברומן "פרספונה זוכרת" בפרט. במאמר זה הוא מדגיש את חזרתן של דמויות הסופרים כ"אנשים קטנים" ברומנים של מגד, ומדגיש את רשת האלוזיות שתווה הסופר לטקסטים קנוניים מהספרות המערבית ומהספרות הקלאסית. מאמריו בעברית ובאנגלית על מגד, שעדיין לא כונסו לספר מקיף, מתמקדים בפרשנות ספרותית צמודה, הנמנעת מהסקת מסקנות תרבותיות או רעיוניות גורפות. שיטת מחקר זו ננקטת גם בניתוחים מקיפים פחות שהקדיש למחברים כמו שולמית הראבן, משה שמיר, ולאחרונה גם מאיר ויזלטיר.

אמיר בנבג'י