סופר, מחזאי והוגה דעות
נולד בוורשה. בנו של מבקר התיאטרון והספרות דב בר מלכין. היה כבן שבע כאשר משפחתו עלתה לארץ והתיישבה בתל אביב. שימש כעורך בירחון של תנועת "השומר הצעיר" "על החומה" ופירסם ביקורות קולנוע, ספרות ותיאטרון בעיתונות. במלחמת השחרור שימש קצין שידורים בתחנת השידור המחתרתית של "ההגנה" וצה"ל.
פרופסור אמריטוס בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, וממייסדי החוג לקולנוע וטלוויזיה. במשך השנים לימד, בין השאר, ספרות השוואתית ב"סמינר הקיבוצים", אסתטיקה ורטוריקה בטכניון ואסתטיקה, תיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 ייסד את המכללה "מטה יהודה". היה אחראי לרפרטואר בתיאטרון "הבימה" ושימש כעורך "דפי הסינמטק". תירגם כמה יצירות, בהן "מסיפורי המהפכה" מאת דוד ברגלסון. פירסם ספרים רבים בתחום האתיקה ההומניסטית חילונית יהודית. מייסד כתב העת "יהדות חופשית". עומד בראש המכון הבינלאומי ליהדות חילונית הומניסטית, המכשיר אקדמאים לתפקידי מדריכי קהילות חילוניות ורבנים חילוניים. נשוי לציירת פליס פזנר-מלכין ואביו של ההיסטוריון עירד מלכין.
לבד מספרים רבים שפירסם בתחום משנתו ההומניסטית ובתחום הפילוסופיה, התיאטרון והקולנוע, פירסם במשך השנים שני מחזות, "שיר השירים" – גרסה דרמטית של הטקסט המקראי, ו"יונה ג'ונס" (הוצאת חיפה, 1966). פירסם גם רומן בשם "ונקב"ן: ונפשו קשורה בנפשו: רומן קולנועי" (מסדה, 1993). הרומן מגולל את סיפורו של במאי סרטים ישראלי המתגורר בפריז מאז הוכרז עריק, לאחר שסירב להשתתף במלחמת ששת הימים מטעמי מצפון, המתעמת בקיץ 1970 עם שלוש נשים בחייו, המגיעות לפגוש אותו במקום גלותו.

רותם רז