משורר ועורך
נולד וגדל בשכונת תל ברוך בתל אביב. במהלך שירותו בחיל התותחנים החל לכתוב שירה. בוגר המחזור הראשון של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עם סיום לימודיו המשיך ללמוד עריכה לשונית במכללת "בית ברל" ועבד למחייתו כעורך וכנקדן עצמאי ובהוצאות גוונים ורימונים. שיריו התפרסמו בבמות שונות, בהן: "עתון 77", "הקשת החדשה", "שבו" ומוספי הספרות של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות".
כבר בספרו הראשון, "ציוּן" (כרמל, 2003), אך גם בספרו השני, "הוא המסמן את המקום" (2012), ניתן לזהות כי לדידו השירה עצמה, והיא לבדה, היא סימון של מקום או ציון דרך בחייו של כל אדם. למורכבות החיים יש פתרון דרך השירה, הנותנת להם משמעות ומציינת בהם סימנים. השירה לפי מזרחי נמצאת בכול, יש רק למצוא דרך לתת לה ביטוי. כך, למשל, עולה משירו "שפה" מתוך "הוא המסמן את המקום": "שְׂפַת הָאוֹטוֹבּוּס קָשָׁה. אֶגְזוֹזוֹ/ פּוֹלֵט חֲרוּזִים כְּנַעֲנִיִּם, יְצוּקִים/ […] כָּל הַשְּׁאָר, מְכוֹנִיּוֹת, מוֹנִיּוֹת,/ מְרַיְּרוֹת פְּרוֹזָה שְׂטָנִית, קַטְנוֹעִים/ כּוֹתְבִים אֶת יְפִי הַנְּעוּרִים בְּשִׁירָה בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת".
ב-2010 הקים והחל עורך את אתר "כאוס" לאירוח וביקורת שירה. היה פעיל בולט ב"מאבק המשוררים" ובקבוצת המשוררים "גרילה תרבות". על סיפורו הקצרצר: "לכבוד. שלום. אבקש לדון ב. אציין כי אני. זאת ולפי. ולפי. עבדתי. הכנסותַי היו. עבדתי. הייתי זכאי. בלבד. החישוב נעשה לפי. ולפי. כיום אני. בתודה", זכה במקום הראשון בתחרות "צרצר הפיס 2012", תחרות כתיבת סיפור בן 140 תווים של מפעל הפיס.
היה פעיל שמאל מוחצן וקולני, דבר שהובילו לעימותים חריפים עם פעילי ימין.
ב-2012, ערב יום הולדתו ה-38, שם קץ לחייו.

גלעד, יובל. "נלחם בידיעה". "עתון 77" 362. 2012. 7; קרפל, דליה. "שירת הברבור של שי אריה מזרחי". "הארץ" מוסף. 26.10.2012.

ערן צלגוב