משורר, סופר, מחזאי
נולד בתל אביב. אמו נפטרה כשהיה בן שמונה והוא גדל בפנימיות ובקיבוצים. ב-1972 נפל אחיו בפעולה בלבנון. בריאיון עם דפנה שחורי (2006) סיפר שאף על פי שהיום הוא נשוי ואב לילדה, כתיבתו – ובעיקר השירה – נובעת מן הבדידות שנטמעה בו בשנות ילדותו.
הוא בוגר החוגים למוזיקולוגיה וספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן. שלוש שנים למד משחק בבית הספר למשחק של ניסן נתיב, ואת המחזה הראשון כתב לאחר נפילת אחיו. מחזה זה הועלה ב"רדיו-דרמה". מחזהו "הזמנה לקפה" הועלה ב"הבימה". שלושה ממחזותיו עוסקים בקשישים.
פירסם שני ספרי שירה: "שקט עד ים" (טרקלין, 1976); ו"על גבול האין" (1996). רבים משיריו ומסיפוריו התפרסמו בכתבי עת חשובים ("עתון 77", "מאזניים", "עכשיו", "פסיפס" ועוד). כיום מפרסם משיריו באתר התוכן הישראלי (http://www.amirgazit.com/reuven). על פי עדותו, החל לכתוב שירה כשהיה בן שתים-עשרה. שירתו אישית מאוד והוא חושף בה את מצוקותיו. ברכה רוזנפלד (1997) זיהתה בשיריו את השפעתו של דוד אבידן, שהיה מידידיו הקרובים. עוד היא מציינת את השפעתם של המשוררים הצרפתים ה"מקוללים", ובשיריו הליריים את השפעתו של יאיר הורביץ.
ב-1998 ראה אור ספרו "הרהורים על שירה: בעקבות 37 משוררים ישראלים", שבו כינס את רשימותיו התמציתיות על שלושים ושבעה ספרי שירה.

רוזנפלד, ברכה. "ממפלס האין ועד נהר האור". "פסיפס" 36. 1997. 29; שגיא, מעין. "אזמל קר ומהוקצע". "עתון 77" 205. 1997. 11; שחורי, דפנה. "היצירה, זו הנחמה היחידה שלי" (ריאיון). "פסיפס" 63. 2006. 24-21.

מאירה טורצקי