משורר ומלחין
נולד בכפר סבא. למד בבית הספר "תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים. למד לתואר ראשון ושני בקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה של אוניברסיטת תל-אביב ותואר שלישי בתיאוריה מוסיקלית באוניברסיטת פנסילבניה. מכהן כפרופסור חבר באוניברסיטת תל-אביב.
שיריו התפרסמו לראשונה בכתב העת "הליקון" מס' 6 (1992), אולם לא כונסו בספר. שירתו מאופיינת באקזוטיקה, במוזרות, בתנועות חדות ומפתיעות בין נושא לנושא ובהומור איגיוני (נונסנס), המזכירים את שירתו של חזי לסקלי. ספרו הראשון, "שו-האי מתאמן בהטלת כידון" (1996, הוצאת ביתן) זכה במלגת "הליקון" על שם לסקלי ובפרס התרבות לספרי ביכורים. איתן אינו מסתיר השפעה זאת, ובספרו השני "מה יש" (2007), נמצא שיר עם כותרת זהה לשיר של לסקלי ("השראה מתוקה"), ומקיים שיח של משיכה-דחייה עם האב השירי. ב-2017 ראה אור ספר שיריו השלישי שום שפה.
איתן הוא מהמובהקים במשוררים הפוסט-מודרניסטיים של השירה העברית. שירתו מאופיינת בדיאלוג רחב, מתוחכם ואקלקטי בין מקורות קנוניים לפופולריים. זו שירה פרודית המבכרת וירטואוזיות והומור על פני רגש וסנטימנטאליות. היא מציגה מארג סבוך של דוברים, נקודות מבט, ז'אנרים ושפות (חלק משירי "מה יש" כתובים באנגלית). היא מערבת זיכרון, וידוי אישי, התבוננות עצמית אירונית וזרמי תודעה של דוברים שונים, גם בעלי ביוגרפיות בדויות, עם ציטוטים ופסבדו-ציטוטים מסרטי הוליווד ישנים, ממוסיקה קלאסית ופופולרית, וגם מהשירה העברית החדשה, מדתות ומתרבויות סין, יפן והודו, מהיהדות ומהנצרות, ועוד. לצד כל אלה מוצגים תיאורים מדוקדקים של פרטים הלקוחים הן מן המציאות של ישראל העכשווית, והן מן המציאות הווירטואלית של הקולנוע, הטלוויזיה והאינטרנט. עולמות אלה משולבים יחד, לעתים בהרמוניה ולעתים בעימות אלים, כשהם מגלמים פרסונות ומצבי נפש סבוכים ובלתי פתורים.
ב"שו-האי מתאמן בהטלת כידון" מצויים כמה שירים בפרוזה, ומגמה זו התפתחה ב"מה יש" לכדי קונספט צורני המאחד את רוב שירי הספר. אלה קליפים שיריים המטשטשים את הגבולות הז'אנריים בין שירה לפרוזה ולתסריט.
על "מה יש" זכה איתן בפרס טבע לשירה בפסטיבל המשוררים במטולה (2007).
תקליטור המוקדש ליצירות שהולחנו לטקסטים של איתן על ידי מלחינים ידועים כאבל ארליך, חיה צ'רנובין והגר קדימה ראה אור בחברה האמריקנית "תקליטי מוד" (2002).

לעאל, איריס. "קולה המיוחד של סוף המאה". "הארץ" ספרים. 5.10.1994. 4; סתיו, שירה. "הספר הזה עוד יחיה". "הארץ" ספרים. 19.3.2008. 16.

גלעד מאירי